חמאת גהי הינה חמאה מזוקקת ללא כל המרכיבים הלא בריאים שיש בחמאה. היא מקובלת בבישול האיורוודי ההודי.

ניתן למצוא אותה גם תחת השם  SAMNE (סמנה) אצל התימנים והערבים. בניגוד לחמאה רגילה זהו דבר בריא ביותר. הגהי נחשב למקודש ומרפא במסורת ההודית.

להלן כמה מסגולותיו:

מאזן ומחזק את הגוף

מנקה את הכבד

משפר את הזכרון ואת התפקוד המנטאלי ותורם לאריכות ימים.

מתאים לאנשים הסובלים מאי סבילות ללקטוז.

יכול להשמר שנים במקר

עמיד יותר מכל שמן אחר בטיגון ארוך ונחשב לשמן טיגון טעים מאוד, אם רוצים טעם חמאה באוכל.

כשהייתי קטנה העסקתי את עצמי רבות בסוגיית החמאה כנגד המרגרינה. כשהתבגרתי גיליתי שאין בכלל סוגיה, כל אחד מסיבותיו הוא אינו בריא לנו וצריכתו גורמת לנו נזק. אז אמרתי – נו טוב, אפשר לטגן בשמן זית. שמן זית זה בריא לא? במיוחד כשהוא מכבישה קרה ובאיכות כתית מעולה.

וכך היה, שמן הזית היה חברי הטוב למשך מספר שנים וליווה אותי באינסוף ביציות מקושקשות ואומלטים מתוחכמים עם מילויים כאלה ואחרים. ואז הלכתי ללמוד רפואה סינית, וכחלק מהלימודים היה לנו גם קורס תזונה מערבית. בקורס הזה גילו לנו סוד, לשמן זית טמפרטורת רתיחה מאוד נמוכה, זאת אומרת, דרושים מספר דקות מועטות כדי להפוך שמן זית בריא לשמן זית רותח ששומניו הופכים בבת אחת למסרטנים ביותר.

מאידך גילינו שהשמן הכי טוב לבישול הוא דווקא שמן כותנה (בכבישה קרה כמובן) מכיוון שזהו שמן שטמפרטורת הרתיחה שלו גבוה, הוא שומר על מרכיביו הבריאותיים גם בבישול.

ואז, גיליתי את סוד הגהי. הגהי שניתן לבשל איתו הכל – מביצים, פשטידות ועוד מיני מאפה כולל המתוקים – עוגות, עוגיות וכ”ו. גהי, שהנוכחות שלו בעצם מוסיפה לערך התזונתי של האוכל שלנו.

אז, אחרי שסיקרנתי אתכם (וגם הפרכנו כמה מיתוסים על שמן זית) להלן המתכון להכנת גהי ביתי:

המרכיבים

5 חבילות של חמאת תנובה של 200 גר’ כל אחד – סה”כ 1 ק”ג חמאה

1 סיר

1 מסננת

1 כף

1 פד גזה (לא חובה אם המסננת עם חורים קטנים קטנים)

1 כלי אכסון

 אופן ההכנה:

מניחים את הסיר על אש בינונית ומכניסים לתוכו את כל חבילות החמאה שקנינו. מתחילים לתת לו להפוך מגושי חמאה לנוזל סמיך בצבע צהוב בהיר (כמו החמאה בחבילה).

לאחר מספר דקות של רתיחה נראה למעלה שכבה של קצף לבן. בעזרת הכף שהכנו מבעוד מועד, גורפים את את הקצף וזורקים אותו. מדי פעם חשוב גם לבחוש כי לקצף יש נטייה להידבק בדפנות הסיר וגם בתחתית. שימו לב שהנוזל מתחיל לשנות את צבעו ולהיות מאוד עכור. המשיכו בתהליך הבישול של הנוזל וגריפת הקצף. בסוף התהליך (לאחר כ-40 דקות , תלוי בחוזק האש) הנוזל יקבל צבע של ענבר ויהיה צלול לחלוטין. עד כדי כך שאם נכניס את הכף לסיר נוכל לראות אותה גם כשהיא נוגעת בתחתיתו. אז, סוגרים את האש ומכינים את המסננת ובתוכה פד גזה (לחילופין מסננת עם חורים קטנטנים גם תספיק) ושופכים את תוכן הסיר מבעד למסננת אל תוך כלי האכסון.  מה שמתקבל בכלי לאחר הסינון זהו גהי.

באופן אישי, אני שמה במקרר לשעה בקרוב ונותנת לגהי להתקשות קצת. לאחר מכן חותכים את מה שהתקבל למלבנים בערך בגודל של חמאה ונותנים לגהי להמשיך להתקרר במקרר. כשהתקשה לחלוטין מוציאים ריבוע, מניחים בכלי של החמאה ומשתמשים כחמאה לכל דבר. (את השאר מומלץ לסגור בכלי אכסון ולשמור במקפיא).

 כמות הגהי שהכנו מספיקה למספר חודשים (לפחות) .

 באופן אישי, כל דבר שמצריך טיגון,  אני מבשלת עם הגהי.  טעמו קצת שונה מחמאה אך עדיין טעים.

את הגהי ניתן לאכסן במקרר ואז הוא יהיה קשה כחמאה, אפשר לאכסן בבקבוק בחוץ או בארון ואז מרקמו יהיה כשל שמן. הוא אינו מתקלקל,  איזה דבר מופלא !

מאחלת לכם בישולים כיפיים ובריאים. צרו לעצמכם מציאות אחרת ממה שהסופר מרקטים מכתבים לכם. הכינו את האוכל הבריא בבית.

שיהיה בתיאבון ולבריאות!

כותבת המאמר – אלה ווהל תאומים, ,תומכת הריון ולידה מוסמכת (דולה). מטפלת ברפואה סינית, שיאצו ופרחי באך. לפרטים נוספים www.ellawohl.com