מחקרים רבים נעשו בשנים האחרונות על אכילת שוקולד ותרומתו לגוף. הממתק הטעים והממכר שרבים מחפשים הצדקות לאוכלו.

להלן כמה עובדות והסברים כיצד פועל השוקולד על מערכות הגוף השונות:

השפעת השוקולד על מערכת החיסון :

הקקאו, מרכיבו העיקרי של השוקולד, עשיר במגנ
זיום, סידן, ברזל, אבץ, נחושת, אשלגן ומנגן. בנוסף ניתן למצוא בו את הויטאמינים: B1,B2,B3,A,E. כל אלו חומרים חיוניים לחיזוק ושימור גופנו. חלקם שיכים לקבוצת נוגדי-חימצון (אנטי-אוקסידנטים) העוזרת לרקמות הגוף להשתקם ומונעת מחלות.

בקקאו קיים קופאין, חומר השייך למשפחת המתיל-קסאנטינים ונחשב לסם המעורר את מערכת העצבים הסימפתטית. הוא מגרה את בלוטת האדרנל להפריש אדרנלין, מעלה את קצב הלב, הנשימה ולחץ הדם. כמות הקפאין בקקאו נמוכה מכמותו בקפה ובתה.

השפעת השוקולד על מערכת העצבים:

השוקולד מכיל חומר ממריץ הנקרא תאוברומין, זהו מוליך עיצבי של טריפטופן – חומצת אמינו חיונית לגוף המתקבלת רק ע”י המזון (הגוף לא יודע לסנתז אותה לבד). בגוף הופכת חומצת אמינו זו להורמונים כמו מלטונין ולמעבירים עצביים כמו סרטונין. טריפטופן גורם להרפיית מתח בגוף ומשרה שינה. הוא מפחית דכאון, ועוזר למנוע מגרנות.

מצב רוח ירוד מלווה בדרך כלל ברמות נמוכות של הסרטונין במוח. מחקרים מראים שאכילת פחמימות ובעיקר שוקולד מצליחה לעלות את רמות הסרטונין.
השוקולד מכיל גם פנילאתילמין, הנחשב לנוגד דיכאון קל. השפעתו דומה לזו של האדרנלין והדופמין המיוצרים בגוף.

השוקולד מגרה במוח רצפטורים המעודדים שחרור אנדרופינים (שאחראים על תחושת רוגע). למכורים שביננו, במצב של מחסור בשוקולד יכולות להתעורר תגובות פסיכולוגיות הזהות לאלו של גמילה מסמים או מאלכוהול, מבינהם: הזעה, רעד, עצבנות וחוסר שקט עד תחושת חוסר אונים.

בעיית קשב וריכוז מתבטאת מבחינה נוירולוגית, בתת פעילות של אזורים מסוימים במוח. שוקולד, הנחשב לחומר מעורר, נצרך פעמים רבות באופן מוגבר בקרב הסובלים מבעיה זו, כמנגנון השואף לפצות על תת הפעילות. צריכת שוקולד מוגברת כפיצוי, ממסכת לפעמים את הבעיה ומקשה באבחון. השוקולד הנו זריקת מרץ המשפיעה באופן קיצוני, בבת אחת ולפרק זמן קצר יחסית, המסתיים בצניחה חדה ברמות העוררות והאנרגיה. הצניחה מובילה לצריכה מוגברת יותר של שוקולד וכך נוצר מנגנון ההתמכרות. מאידך, ויטאמין E וויטאמיני B נחשבים למסייעים בפעילות המוח בקרב אנשים אלו ולכן מינון מבוקר של שוקולד כהה עשוי להועיל.

השפעת השוקולד הכהה על מערכת הדם:

הקקאו נחשב למקור עשיר בטבע של נוגדני חימצון. החלקים הלא שומניים שלו מכילים פוליפנול, חומר הקיים בתה, יין, ענבים, פירות וירקות, שמן זית, קקאו ושוקולד. הפוליפנול  מגן על תהליכי חמצון בגוף. כנוגד חימצון הוא מחזק את מערכת החיסון בגופנו. במחקרים בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה, ניתן לקבוצה אחת שוקולד כהה (המכיל 30 מ”ג פוליפינול) ולקבוצה השניה שוקולד לבן שלא מכיל את החומר. לאחר 18 שבועות נמדדו לחץ הדם ושינויים בסימני התרחבות כלי הדם ונראה היה שבקבוצה שצרכה שוקולד כהה הופחת לחץ הדם משמעותית.

השוקולד הכהה משפר את תפקוד דופן כלי הדם ולכן כמות קטנה ממנו ביום מורידה לחץ דםומגנה על דופן התא מפני טרשת נפוצה. כמות הפוליפנולים בשוקולד כהה היא 1500 מ”ג ל–100 גרם. בשוקלד חלב היא חצי. ריכוז הפנולים והאנטיאוקסידנטים בקקאו גדול פי 2 מריכוזו ביין אדום ותה.

במחקר אחר נלקחו מהמשתתפים דגימות דם כשעתיים ושוב כשש שעות לאחר שתיית נוזלים. קבוצה אחת קיבלה קקאו, הקבוצה השניה קיבלה משקה המכיל קפה וקבוצת הביקורת קיבלה מים. במעבדה נבדקה קרישת הדם. התוצאות לאחר שתיית הקקאו הראו, ירידה משמעותית בחומרי קרישה ודילול דם בין הדגימות שנלקחו לאחר שעתיים לבין הדגימות שנלקחו לאחר שש שעות. בקרב שותי הקפה נראתה פעולה הפוכה – עליית חומרי הקרישה. בקרב שותי המים לא נראה כל שינוי.
מסקנת החוקרים היתה, כי לשתיית קקאו השפעה מדללת דם בדומה לאספירין, היכולה להגן על כלי הדם מפני טרשת.

חומצת האמינו טריפטופן, המתקבלת בפירוק החומר הממריץ תאוברומין (הנמצא בשוקולד) מסייעת (ביחד עם חומצות אמינו ליזין) בהפחתת כולסטרול ובתפקוד תקין של מערכת החיסון בגופנו.

השפעת השוקולד על מערכת העיכול:

הקקאו שבשוקולד מעכב רכיב שנקרא CFTR-mediated המתווך מעבר של כלוריד לאורך תאי האפיתל במעי הגס. בתור מעכב הוא מונע איבוד נוזלים במעי ובכך יכול להועיל במקרים של שלשול.

לסיכום

לאוהבי השוקולד שביננו, אכן נראה ששוקולד יכול לתרום לתחזוק מערכת הדם בגופנו, לעזור בשיפור מצב הרוח ולעורר את מערכת העצבים במצבי עייפות כשחייבים להמשיך לתפקד. אולם שימו לב – מדובר בקוביה עד שתיים של שוקולד כהה ליום.

למכורים למתוק שלא יכולים להסתפק בשתי קוביות עדיף לצרוךתחליפי שוקולד טעימים כמו: שוקולד חרובים, מולסה, דבש ופרות יבשים. אלו בריאים יותר.